ליטל ביט / אהבה |
שעות וימים שתינו את מי ההיאחזות.
נישאים על גבה של תבונה מובנית,
נושמים בהערצה את ריחו של הסתר...
אמור לי,
אתה הנתלה מנעיצות ציפורניו בעורי,
ושותה ומלקק ורווה מדמי,
אמור לי כעת שוב שזו אהבה
כדי שאצחק עד כלות נישמתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|