ליטל ביט / אופק הנתינה |
שם גבול ההר כבר שוקע
והאופק נעלם אל תוך עולם...
ענני גזלה מעל ראשי יתמהמהו עד תום האור
וזיכרון שאליו לא יכולתי לשקוע
יבצבץ מול עיניי,
כאילו רק כדי להזכיר שהאושר קיים.
המילים נבלעות בי
לבי נפרש אל הכל וסופג.
אין דבר שלא יודעת כעת,
פשוט חיים ללא סוף
ורק לתת ולתת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|