אנשים, מטומטמים מטבעם.
מי אני שאשפוט אנשים?

אני הוא מלך הממלכה,
נתיניי הם השקט והשלווה,

קשה לקלף את השכבה שהתמקמה,
אולי כך עדיף,
כי תחת השכבה שוכנת חלודה שוממה.

נוזל הזורם במשאבת הדם,
תכונת אנוש, תכונת אדם.
אדומה כשטן וצחורה כמים.

בלי אהבה אין חיים, שמעתי מאנשים שאומרים.
המים שלגמתי, עכורים ולא טעימים.
טעם לוואי הרגשתי, ואילו המים נראו כצחורים.

ועוד דבר אחד נותר לי לומר,
לא הספקתי לנסח והוא כבר עבר,

אנשים, מטומטמים מטבעם.
אבל מי אני שאשפוט את העולם?