נרדה מרום / שעת פרידה |
כיבינו המזגן,
הרשינו לרוחות
לחדור מתוך הגן.
נשמנו את הריח
המיוחד כל כך,
של סתיו המתקתק
שאף פעם לא נשכח.
שעת פרידה הגיעה
זה רגע כה כאוב,
עוד נתגעגע
גם אם הוא ישוב.
ראינו חצבים
בכביש לתל-אביב,
בתוך סלעי כורכר
ובחולות שמסביב.
ליווינו עננים
בדרכם אל הצפון,
נפרדנו מן הקיץ,
והזזנו השעון.
שעת פרידה הגיעה,
הערב מתקדר.
אנחנו ניפגש
עם האביב המתעורר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|