אנדרי קסנז / נר |
להיכבות לו,
אנוכי לא אתן,
כי בשעה מהותית זו, קמתי לתחייה,
ובזיכרוני בהקו אותם הרגעים היפים,
כשלאהוב יכולתי, אבל יכולתי לשקר,
העיקר להיות נוכח בסביבתה.
מאז עברו שנים, חמש שנים, חמש שנים ארורות באורכן!
אשליות היו בי - שהצלחתי להרוג את הרגש הזה,
אך לפתע הסתער גל אהבה, בניפוצו את חומת עצביי,
בזמן ההוא שפרח בי פרח, פרח אהבה, כל כך יפה הוא!
ורק עכשיו הבנתי, עד כמה סתום שכלי היה, בניסיוני להרוג את
הרגש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|