אדמה פועה מיתריה,
מזייפת,
בצרחה גדולה,
פוצעת ילדיה
ואוספת את שבריהם...
שמש שחורה,
מפוררת את החלום,
ענף שבור נשטף עם הזרם,
ואתה נשאר במקום...
גם ירח מלא,
כבר לא יפצה על החשכה,
גם לא שביל זהב,
אפילו לא הזריחה...
לא תשמע את השיר
שיוצרת הרוח,
עם קול פעמונים,
מתוך שדה פתוח...
זיוף הציפורים,
מבשר על מותך,
גם אותו לא תשמע,
ואני אמשיך לחכות לשובך...
גם ירח מלא,
כבר לא יפצה על החשכה,
גם לא שביל זהב,
אפילו לא הזריחה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.