נפש מיוסרת בגוף מיותר,
משחקת בחיים האלה
מין משחק של סולמות וחבלים.
שני צעדים קדימה, חמישה אחורה
ושבעה לכיוון החבל.
נדחסת בחיים של מטר על מטר -
עם אשנב צר לגן האבוד.
אולי אם אפטר מטון של רגשות אשם,
אהיה קלה מספיק כדי לצאת דרך הצוהר.
ולטעום את פרי הגן... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.