|
פורט אני על מיתר הכאב
עם אצבעות הזיכרון
שר אני את פזמון הדיכאון
ראו נא את מופעי
של התבוססות בדיפרסיה
שמזמן כבר לא רלוונטית
כמה מר הוא חסרוני
של אי קבלה ומירור
על תקופה שכבר לא קיימת |
|
|
שלי? שלי? איפה
את? שלי?!! אה,
הנה את, כמה זמן
את כבר מוצצת
לי?
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.