הגעתי הביתה וזרקתי את שק השינה ואת המצלמה בחדר ואת עצמי ישר למקלחת. זרקתי
מבט מהיר למראה ואמרתי לה ''את שוב לא סימפטית אה?!'', על המגבת וויתרתי וישר
לבשתי את הג'נס הדהוי וגופיה צמודה בצבע ירוק מזעזע שהדגיש את החזה השטוח שלי.
הלכתי לכיוון המקרר וישר חפרתי בו, בין המדפים היו כל מני מאכלים רציניים מדי
בשבילי, כל מיני צלחות עמוסות שרק גרמו לי להיות פחות רעבה. התבוננתי בזריזות
על המדף העליון והמשכתי לרדת עם העניים מדף אחר מדף עד שצבע אדמדם נוצץ תפס
אותי.
''תותים!", צרחתי, מתחתי כמה שיותר את כף היד וניסיתי לתפוס כמה שיותר תותים
בתוכה. ''מה זה?", צרחתי לעבר הסלון הרחוק, שם אבא שכב על הספה ובהה בריכוז רב
במסך הטלוויזיה, ''מה זה כל התותים האלה?", שוב שאלתי. ''קטפתי אותם אתמול'',
הוא ענה לי בקול מנומנם מעט. ''מה זותומרת?" ''לקחתי סולם ו... וקטפתי אותם
אתמול, תגידי, איך היה?'' ''היה מגניב, אספר לך מחר בארוחת הבוקר שתכין לי,
נכון אבא?'' חייכתי חיוך פלוץ. ''כן, כן... מה שתגידי''. לאחר שניות אחדות, כל
הפרצוף שלי התקמט והאור במקרר הדגיש את הקמטים מתוך החושך, ניסיתי להבין איך
לעזאזל תותים גדלים על ע...ץץץ... ''מה?!"
לאחר שנפל לי האסימון, לא היה לי את הכח לשחק במשחקים ובלי שליטה רצה לי סצנה
שלמה של סרטון קצר בהילוך מהיר עם זריחה ושקיעה על עשר שניות שאיתה גבעולים
יוצאים מן האדמה וגדלים וגדלים וגדלים! עלים שמתפתחים לאט לאט ותות שנבעט
החוצה מתוך האדמה עם טיפות טל קרירות מתפוצצות באוויר. פה, חזרתי לעצמי. סגרתי
את המקרר ונעמדתי לרגע, ושוב חשבתי שיש מצב שתותים באמת גדלים על עצים, אחרי
הכל הייתי ארבעה ימים בשטח והמח שלי התנוון מכל דבר חוץ מחיילים, טבע ומצלמה
אחת שדופקת לי את הגב ועוד מצלמה שדופקת לי את הבטן כשרצתי כל פעם לצלם, אבל
אם אבא היה משקיע קצת יותר ומנסה לשכנע אותי כמו שפעם הוא עבד עלי שלתרנגולות
יש שיניים, הייתי אולי מאמינה לו...