[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









How do you feel soldier? - פרק ראשון




הגעתי הביתה וזרקתי את שק השינה ואת המצלמה בחדר ואת עצמי ישר למקלחת. זרקתי
מבט מהיר למראה ואמרתי לה ''את שוב לא סימפטית אה?!'', על המגבת וויתרתי וישר
לבשתי את הג'נס הדהוי וגופיה צמודה בצבע ירוק מזעזע שהדגיש את החזה השטוח שלי.
הלכתי לכיוון המקרר וישר חפרתי בו, בין המדפים היו כל מני מאכלים רציניים מדי
בשבילי, כל מיני צלחות עמוסות שרק גרמו לי להיות פחות רעבה. התבוננתי בזריזות
על המדף העליון והמשכתי לרדת עם העניים מדף אחר מדף עד שצבע אדמדם נוצץ תפס
אותי.
''תותים!", צרחתי, מתחתי כמה שיותר את כף היד וניסיתי לתפוס כמה שיותר תותים
בתוכה. ''מה זה?", צרחתי לעבר הסלון הרחוק, שם אבא שכב על הספה ובהה בריכוז רב
במסך הטלוויזיה, ''מה זה כל התותים האלה?", שוב שאלתי. ''קטפתי אותם אתמול'',
הוא ענה לי בקול מנומנם מעט. ''מה זותומרת?" ''לקחתי סולם ו... וקטפתי אותם
אתמול, תגידי, איך היה?'' ''היה מגניב, אספר לך מחר בארוחת הבוקר שתכין לי,
נכון אבא?'' חייכתי חיוך פלוץ. ''כן, כן... מה שתגידי''. לאחר שניות אחדות, כל
הפרצוף שלי התקמט והאור במקרר הדגיש את הקמטים מתוך החושך, ניסיתי להבין איך
לעזאזל תותים גדלים על ע...ץץץ... ''מה?!"

לאחר שנפל לי האסימון, לא היה לי את הכח לשחק במשחקים ובלי שליטה רצה לי סצנה
שלמה של סרטון קצר בהילוך מהיר עם זריחה ושקיעה על עשר שניות שאיתה גבעולים
יוצאים מן האדמה וגדלים וגדלים וגדלים! עלים שמתפתחים לאט לאט ותות שנבעט
החוצה מתוך האדמה עם טיפות טל קרירות מתפוצצות באוויר. פה, חזרתי לעצמי. סגרתי
את המקרר ונעמדתי לרגע, ושוב חשבתי שיש מצב שתותים באמת גדלים על עצים, אחרי
הכל הייתי ארבעה ימים בשטח והמח שלי התנוון מכל דבר חוץ מחיילים, טבע ומצלמה
אחת שדופקת לי את הגב ועוד מצלמה שדופקת לי את הבטן כשרצתי כל פעם לצלם, אבל
אם אבא היה משקיע קצת יותר ומנסה לשכנע אותי כמו שפעם הוא עבד עלי שלתרנגולות
יש שיניים, הייתי אולי מאמינה לו...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אכלתי המבורגר.
אכלתי במבה.
אכלתי טופי.
לעסתי מסטיק.
שתיתי קולה.
אכלתי שוקולד.
אכלתי מרק.
אכלתי פנקייק.
אכלתי ביצה.
אכלתי צ'יפס.
אכלתי עוגיות.
אכלתי יוגורט.
אכלתי
קורנפלקס.
אכלתי כבד
אווז.
אכלתי סטייק.
אכלתי גלידה
ושני ארטיקים.

אז איך זה שהמסה
שלי היא עדיין
רק 39 קילו?


נו, אז מה
שהקאתי את הכל.

[אחת מפתחת
בולימיה]


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/6/08 21:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעמי נירווה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה