ישות נצחית / אבק ברוח |
ובשם כל כאביי
אני אקרא לערפלי הבוקר
לשאת אותי חזרה לשדות.
שם הדעת עגונה לשורשי הארץ
שם הזמן נושב לאחור
לאורך קו המים
של מקביליות חיי הכוזבים.
עלי האזדרכת
עוטפים מסלולים בכחול
יהלומים תלויים בשמים
מאובך ועד אובך.
אני נמס לתוך המים
מתפורר לאבק הארץ
נגוז אל תכלת הרקיע
נושף אור בכוכבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|