|
כמו לחיות
הזיה
אחרי שהיא כבר התפוגגה;
תחושה פנימית
גחלים ראשונים של
שריפה
ואיך אפשר להסביר את שראית
בדרך לתהום.
כי ניצוץ
צריך ידיים מבינות
שיחבקו את
השורשים
הקלושים שלו.
והרגע בו אתה מתפכח
לכאב שתופס אותך
במקומה
הוא אינסופי;
אכזבה נצרבת על העור
חונקת בגרון.
וגם אם תשכח
לא תינצל מאהבה חוזרת.
ראיתי את הדרך
נעלמת לפניי,
כמו להבות שנדלקות תחת רגליך
ומדרגה אחר מדרגה -
נשברת.
כשהשמים מתמלאים
חיים
אני פוחדת למות.
אולי הדרך
תפתח בפניי, ואור
ילווה אותי
כשמלאכים שומרים
בכל מקום.
הרוח תלמד לנחם
ואני אמצא מנוחה
לרגליים הכושלות
לצלקות המחפשות.
כי לב יתעורר
למוזיקה שתעטוף
בחום.
וחופש יגע
בנקודות הזמן,
בכל חיי.
מציאות תהיה בריחה
מהסיוטים
ואחזיק חלומות
מתקרבים אליי.
דפים ישכבו עייפים,
אני לא אהיה עוד רק מילים.
כוכבים ישתלו בי
אומץ
להיטמע באור
מבלי להשתתק ולעמוד
במקום
שאף פעם לא היה שלי.
זיכרון ישחרר
שנים שלא יהיו והימים
לא ירדפו אחריי
בלילות.
הוא ישאיר אחריו חיוכים
שיישרו לי את הדרך
ואור כמו ריח
יתפזר לתוכי.
אני יכולה לחתוך את הפחד
בשניות
ואני מתמודדת.
לא אצטרך עוד לייבש דמעות
באשליות
לשווא.
נרדמתי ביער
של עצים זרים וקפואים
נדמה לי ששם הילדות שלי
הגיעה לקצה.
וקולות נשמעו לי
כמו תעתוע רחוק וקיר
שמפריד ביני לבין האמת.
השיר הזה נכתב
לפיסות מציאות
והשמש קוראת לי
להיות
בין הטיפות.
שיר המשך
להציל תקוות שנשכחו.
העיניים שלי ירוקות
עם ורוד מסביב -
יופי חוזר לחיים.
אנשים מדברים
כשהבטן כואבת.
וכשהשיר נגמר,
נגמרת גם אני.
25.06.2008 |
|
|
יואב, אתה הרבה
יותר כלי ממה
שחשבתי.
וחשבתי הרבה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.