שיר דויטש / אנשים |
בשבילי,
אנשים זה תקופות.
אנשים של אביב, ושל סתיו, ושל קיץ
אנשים שהולכים וחוזרים כל הזמן
אנשים של יום-יום,
אנשים של בינתיים
אנשים שדורשים מאמץ ממושך.
אנשים שצצים כך פתאום, יש מאין
אנשים שאין להם משהו לומר,
אנשים של עבר בזווית של העין
אנשים של עתיד באופק נשגב.
כל כך הרבה אנשים, ועם זאת
לא מספיק אנשים, כלל וכלל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|