"ש מ ש", קראתי.
חושך, היא לא יוצאת! "נו! ש מ ש", אני ממלמלת.
למה עזבת אותי שמש? קר לי וחשוך.
למה הסתתרת מאחורי עב? אה? שמש.
את לא מי שחשבתי שאת, "מרת שמש".
היי?! אני רואה ניצוץ!
שמש!? חזרת אלי?
רגע רגע ררר- גגג -עעע!!!
זאת לא את שמש! את חשוכת ניצוץ!
מי את ומה עשית לשמש?
את כבר לא מי שאת.
שמש.
זכרו!
שמש אינה מובנת מאליה. לכל דבר ותחום בחיים יש את השמש שלו.
וכמונו, גם היא עם הזמן דועכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|