גידי מצגר / תוגונת |
מדוע סתווי בלבבי
מה קרה נעלם החלום
עלי נא שלהבת שבי
ענן אפרפר כיסה את האור
חזה כי הגשם קרב
ניצב המחר ונמלא שוב בקור
בדמעה שסימנה שוב אוהב
נרטבו מדרכות ועולה לו האד
וזרמי שלוליות שוב גואים
התוגה נעלמה כמו קפאה השד
ואנחנו חוזרים ובאים.
"שסימנה" - (מ-שוואית)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|