אמא אומרת שכשאני אגדל אני אהיה גבוה, כמו אבא, אבל אני לא
מאמין לה כי כל בוקר כשאני בא לכיתה ושם את התיק על השולחן
יניב אומר שהתיק יותר גדול ממני. זה לא באמת נכון, אבל הוא
עושה את זה בשביל לצחוק עליי שאני נמוך. יניב צוחק על כולם אבל
על עצמו הוא לא צוחק, פעם אחת ניסים צחק עליו ויניב נתן לו
אגרוף והשן של ניסים נשברה. אבא שלי גבוה גבוה, וכשהוא נכנס
לדירה של מישהו המישהו הזה תמיד חייב להגיד לו להיזהר על
המשקוף, כאילו שזה עדיין מצחיק את אבא שלי בגיל ארבעים ושתיים
וחצי.

סבתא אומרת שכשאני אגדל לא יהיו מלחמות ואני לא אהיה חייל אבל
אני רוצה להיות חייל גיבור כמו נועם אח שלי שקיבל מלא מתנות
יפות כשהוא השתחרר. הוא אמר שזה בגלל שהוא נפצע מסיירת מיוחדת,
אבל אני לא מבין מה כל כך מסוכן באגוזים. סבתא תמיד אומרת לי
שסבא היה גאה בנועם והוא היה גאה גם בי, ואני רוצה לשאול למה
הוא לא גאה בי באמת ורק היה גאה, אבל לא מעיז. אבא אומר שסבא
לא זוכר אותו, אני בכלל לא מבין איך אפשר לא לזכור את הבן שלך.
אבא, כשאני אגדל ואתה תגדל אתה תזכור אותי, נכון?
אחרי שחוזרים מהבית של סבתא והבטן שלי מתפוצצת (אבא אומר שזה
כי היא פולנייה אבל אני לא מבין מה זה קשור, והיא בכלל מדברת
עברית וחוץ מזה עומר החבר שלי הוא מרוקאי וגם הוא חוזר עם בטן
מתפוצצת מסבתא שלו), אני צריך ללכת להכין שיעורים. אני שונא
שיעורים אז אני אומר לאמא שאני עושה אותם בחדר, ואחרי שאני
סוגר את הדלת אני מוציא את סופרמן ובאטמן מהארון ומשחק איתם.
אבא הבטיח שיקנה לי ספיידרמן ליום הולדת.

בחופש הגדול נסענו לאמריקה לשלושה שבועות וגם לפני זה הייתה
קייטנה אבל היא הייתה משעממת. אחרי הקייטנה נשארתי בבית עם מזל
המטפלת עד שאמא ואבא חזרו מהעבודה. מזל הייתה אומרת לי שאני
מלא בלכלוך, והסברתי לה שזה כי בקייטנה שיחקנו בחוץ והיה חם
נורא.
היא צועקת עליי שילד בגילי כבר צריך להיות נקי ושאתחיל לשמור
על עצמי, מפשיטה אותי בכוח ומכניסה אותי למקלחת בלי לבדוק את
המים והם רותחים, רותחים, ואני צועק, אני בוכה. אמא, אמא, העור
שלי נהיה אדום. זה בגלל החום של המים. אני שונא את מזל ואני
אומר לה את זה, ואני אומר גם לאמא אבל אמא אומרת שאני סתם כפוי
טובה.

אחרי שחזרנו מאמריקה מזל מתה אז נשארתי אצל סבתא עד סוף החופש.
סבתא תמיד נותנת לי גלידה, ולא מבינה למה אני מתקלח במים קרים.