|
רק בוכה
והדמעות קוראות שמך
לא בטוחה
מי נמצא כאן במקומך
בעל כורחה
היא טועמת את דמך
היא נלקחה
מהאמת שבתומך
והיא מוחה
אתה אמור להיות שלה
ואז צרחה
איך עשית את זה לה
לא שכחה
אף לא צליל ולא מילה
היא צריכה
שתישאר שם בשבילה
ואז כוחה
ברגע קט נגמר
והיא דוחה
אין עוד מה לומר
והיא זוכה
כי כלום לא נאמר
והיא שמחה
כי הסוף, תמיד הוא מר |
|
|
אתה מעמיד פנים
שאתה מכבד אותי,
ואני מעריך את
זה, כי אתה כותב
מהמעיים,
ובדרך-כלל זה גם
מריח ככה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.