לילך לפר / מוזה |
אמרת התחלה
ועכשיו את נמצאת שם
ואני בזרועותיו.
תני לי לטעום עינייך, גופך
תני לנגן על גוף משתוקק
ואם כבר ידענו שזה לא אפשרי
איך לפתע שפתייך צמודות לשלי?
אין מנוס מוחשי מדרכי התשוקה
אל פחד, ילדה
זו רק הזיה.
ומה יהיה כשאתעורר
וגופך העירום לא ייצמד אליי
לחיבוק אחרון?
ומה תעשי כשאחלום אודותייך?
התברחי?
ומה אהובי יגיד,
כשיגלה שפירות פיוטיי
מוקדשים לך?
שאלתי אותך, וענית:
יהיה בסדר.
22.6.08
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|