עודד ויס / והיה |
כשאת בודדה וליבך מסתגף
ואני באי-אלו מחוזות רחוקים
ראשך על הכר כמה לכתף
גופך לנהרות מגע ארוכים, עמוקים
כשהלילה מצית כוכבים בשרשרת
ומאפר על המרבד השחור מעלייך
את יפה כתמיד ומתמיד מהורהרת
אם נפלאה באמת אהבתי אלייך
בחרי את הזוהר שבכוכבי הרקיע
שקעי בהילתו לכדי ליקוי מאורות
והנה הוא בגפו בעלטה מפציע
כך את לי בין כל הבחורות.
18.6.08
מקווה להקדיש את השיר הזה בקרוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|