ניסאל בורדמן / מתבוננת מהצד |
נעצרת,נעצרת על יד
מלפני סופת חולות
ועיניי אינן רואות, אבדתי.
מתבוננת, מתבוננת מהצד
עם חלוף השנים נשארתי לבד
והשקט מתפזר כמו ערפל
והכוח אוזל לי נוזל.
ואין טעם, אין טעם להסתיר
רואים על הפנים, העצב מסגיר
השמחה אותי עזבה, ואת הכוח לקחה
ממני...
עכשיו אפור לי, אפור לי ומר
עיניים מתות, העצב שבר
לא אין טעם, אין טעם להסתיר
כתוב לי על המצח, העצב מסגיר
עיניים מתות, עצוב לי וקר
איני רואה דבר
רק השקט, השקט נשאר
וגבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|