מיכל אבו / ואז האבדון |
ואז השקט.
ואז עוד ימים
של סימני שאלה
בזוקים מתוך ערמה גדולה של עצב.
והנה זה מגיע לי
והנה זה לא.
הנה שוקעת אני
אט אט
בחול טובעני של מחשבות
והנה נעלמו עקבותיי על גביי החוף
ואז דממה. ואז סוף.סוף.
חדלתי להאמין בעצמי
ובעולם הזה, שאין בו מתום
והנה כולי על סף הריקבון
ואז,
אז האבדון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|