|
ואז הריקנות
ואז השקט.
ואז עוד ימים
של סימני שאלה
בזוקים מתוך ערמה גדולה של עצב.
והנה זה מגיע לי
והנה זה לא.
הנה שוקעת אני
אט אט
בחול טובעני של מחשבות
והנה נעלמו עקבותיי על גביי החוף
ואז דממה. ואז סוף.סוף.
חדלתי להאמין בעצמי
ובעולם הזה, שאין בו מתום
והנה כולי על סף הריקבון
ואז,
אז האבדון. |
|
|
"נימי, תקשיב
לזה: שום דבר לא
כבד מדי בשביל
הגמל שלי. מה
אתה אומר?"
"תראה, מוקי,
אולי כדאי לנסות
חיה אחרת?"
"שום דבר לא כבד
מדי בשביל ה...
חתול? שלי,
בשביל החתול
שלי. כן, זה
יכול לעבוד." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.