בדיוק עכשיו במסגרת תקופת היותך  
במבצע מאוד אישי ומוגבל בזמן
ניתנת  לך זכות
חדת-פעימה.

בחירה.

בן אנוש! חדל-אישים!

הנני,
החיים,

הנני,
המוות,

איזהו עולמך?

המוות, בררת מחדל
מלבין פני אדם רבים
שלטונו חסר המעצורים
נוהג ביד מרמה
החוצה את הכול
ללא מיצרים.

החיים,  משורת הדין
מעניקים צבע, לפנים
רוח נשמה בפני עצמה
שזורה כאב ושמחה כצמה
כל רצונה הוא לנשום.

בן אנוש! חדל אש!
חיה שלום
עצמך ורעך
צלם אנושי היה
אל הנהר אל תשלח ידך
העבר ימיך הקצרים
בחיי-אל-מוות.

וכך עומד אדם בן-מוות נכלם
לפניו משתקפת היסט!ריה
דלת-משאבים מכדי לאמוד
בחוסר מורא, אמת כה צרובה
רצוץ תרוצץ נשמתו
בכל יד האוחזת קנה
ללא  מידה.

דמעות מורכבות מענן ניתכות
אל פה פעור מופשט מקצוות
ביניהן נרטב לשד-עצמותיו
נושם טיפותיו
אחת, אחת,
אנוש.

מחפש מענה לשמש יוקדת
אין צל אחד לספק
החיים מקננים בחומה ממוקדת.

בעורף נושף קול שקט ובטוח
אינו מעקם את אפו מול הרוח
חד משמעי כחוד הגניחה
אין כאן ביטוח למרות אנחה.

אך,

יש כאן תווך עמוס זמן נדיר
צופן בחובו רגעים למכביר
אפשר, אולי, יחד
על אם-דרך גונחת
לשלם מלוא החופן נפלאות התמורה
להחליף את הדמעות במעות של חיבה
אין צורך להרחיק לכת בחיפוש הסיבה
צריך רק למצוא את הרצון
בתוכך.

עולם צר נמלא
כפסע קיום
פסיעותיו.

את השלום יש לחיות עלי אדמות
בכי מר ניגר על משכבו בלילות
ומנוחתו שבע אמות מתחת לעדן.

חיה חזון
כמזון אחרון
המחר כאתמול
קיים רק בדמיון.

20.06.2008