יוני מגיד / איך לא |
הרי הכול היה שם
מוכן ומזומן לכבודנו
רק לנו הוא חיכה
המצב המושלם.
האוויר עמד צונן
קריר במידה הנכונה,
כך שאם נעמוד
כל אחד בנפרד
אולי קצת נרעד.
אבל ביחד...
העץ מעלינו
עץ שקמה גדול,
אחד שנוכל לחזור אליו
בכל עת שנרצה,
הוא יהיה שלנו.
ביום או בלילה
בחושך או באור
בקיץ או בחורף.
המכונית מאחורינו
רק חיכתה,
חיכתה שאשען עליה
ואז את תישעני עליי
בחיבוק חם ואוהב.
אני הייתי רק סתם,
את היית מיוחדת
יפה מתמיד
מושלמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|