ענת רפפורט / גמילה |
אדמת ליבי.
קו התפר נמס כבר מהעור, הפצע האדום מגליד.
אני נקייה מהאגזוז הרעיל של המכונית שהסתובבה
אינספור פעמים סביב כיכר התקווה,
ולא ראתה ולו פנייה אחת אל הארץ המובטחת.
עכשיו אני הולכת רגל שחוצה לבבות באור ירוק,
ומשאירה אותך בצד השני של הכביש,
עם האור האדום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|