הייתי שמחה לזוג כנפיים
לראות עולם
ראש קבור בין הידיים
איך יוצאים מכאן?
אני הולכת לאיבוד
בתוך ים האנשים.
אין לי שום דבר
שונה, מיוחד, מקסים, מרגש
או חדש לתת מתוכי
יש לי ים של חלומות
שלעולם לא ייתגשמו
וכנגדם יש לי רק את
עצמי.
עוצמת עיניים,
הקרקע נשמטת מתחת לרגלי.
לחלום את עצמי מחייכת,
חיוך אחד אחרון יותר מידי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.