לפעמים אני עושה עצמי שקופה
על מנת שלא להפריע לך להסתכל
לא לרצד קווי בשדה ראייתך
למען לא תרגיש סובל
שלא תרגיש אנוס להאבק
מופרע להתנתק
או רק שלא תרגיש אותי
ולא תשמע אותי נושמת
מאוהבת עד קצותיי
ואין במי
ואין מקום להתרפק
מרוב סנטר, עיניים ומרפק
או מרפקים לרוב
כשאני כאן במיעוט
ואסתפק בנקודה-
אפילו סתם, בלי חן,
הזמן הולך ומשתנן
עושה בגוף הרבה פתחים לאור
שייכנס.
מאוהבת עד קצותיי
ואין במי
ואין מקום להתרפק
מרוב סנטר, עיניים ומרפק
או מרפקים לרוב
כשאני כאן במיעוט
ואסתפק בנקודה-
אפילו סתם, בלי חן,
הזמן הולך ומשתנן
עושה בגוף
הרבה פתחים לאור
שיכנס.
רוני דותן - שירה
יואב טלמור - מילים
נעם גלפרין - לחן, פסנתר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.