אם רק יכולתי לאגור את כל הדמעות, היה לי נהר.
נהר גדול, נהר כחול, נהר שהוא פרטי שלי.
בכל פעם שמשהו היה מעיק, הייתי פונה אליו.
כל הדמעות היו זולגות היישר אל תוך הנהר,
כל הבעיות המודחקות, כל הכעסים והחרדות,
כולם היו נעים להם במי הנהר העמוקים.
לא הייתי נכנסת לנהר, לעולם לא.
הייתי טובעת עמוק בבעיות ובבדידות, בחוסר אונים ובעצבות.
מאותו מקום שממנו ניסיתי לברוח, מאותו מקום שממנו ניסיתי
לשכוח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.