מציצים הדברים שנשכחו.
בין חולות שנסחפים עם הרוח,
בוקעים הפרחים שהנבלתי.
יחד עם מילותיי החדשות
נכתבות מחדש מחשבותיו הישנות,
ואנשים ששכחתי מאחור
עולים בניתוח הסאב-טקסט.
צחוק ילדים,
אמריקאים מוזרים,
כתיבה רציפה,
יכולת חדשנית,
ראשי שמתפוצץ,
אתה שלא מגיע,
דמעות שתמיד מחכות לשריקת הפתיחה
ושורת הכאב שאני מוצאת בכל שיר.
כתיבה אף פעם לא נגמרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|