|
אנחנו נודדים ללא פשרות
הקנאה שממלאת את הראות
שולטת בנו מרחוק
הטבע שמוציא דמנו מבפנים
מבקש תקווה להשראה
שמביאה את השלמות
שירה של מלאכים על הספינה
הים כחול עם הגלים בפנים
רוח שנושבת בקלילות
יש את האופק הישר
זה בעצם הסרגל על המתכת
המספרים הם נשמות
ההפרעה של צבע האפור
העננים על הגגות של הבתים
הלחות נוגעת בשרירים
הגנה מהמתים שהתנפלו
הזכרונות של יריות בודדות
שחודרות בך עמוק
עדינות של משי על העור
היופי שמושך עיניים
הסדר התהפך לגמרי
אני קם הולך שומע צעקות
מתעורר מהחלום תמידי
יושב ומסתכל מהחלון
יש שם חיים |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.