אילן גוטקין / אינסוף של אבל |
לא במרכז ולא בצד,
כשהלכת לי לא קראת,
והשארת אותי כאן לבד.
ועתה שם מהאינסוף
מסתכל עליי וצוחק,
ואני כאן מלמטה
את זכרוני ללא הצלחה מוחק.
ועדיין בגרוני נשמע האבל
ולמרות החיוך הכנה,
אני כאילו קשור בחבל
ובך כמו תמיד מקנא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|