הכל התחיל בעוד יום שישי שיגרתי, כאשר ידידה הזמינה אותי
למסיבת יום הולדתה של חברתה שגרה באחד מישובי איזור השרון.
המסיבה החלה, היו הרבה חבר"ה, המשקאות זרמו חופשי, פתאום, בלי
שום אזהרה מוקדמת, פגשו עיני את עינייה של הבחורה ששבתה אותי
ואת ליבי ,באותו הרגע ידעתי את אשר חפץ ליבי.
ליבי התחיל לפעום בעוצמות מטורפות!, הייתי ממש מהופנט עליה.
היו לה פנים רכות ממש פני בובה ומבט כובש.
באותו הרגע ידעתי שזהו זה, ולא היה לי צל של ספק שמדובר "באהבה
ממבט ראשון" .
זאת היתה הרגשה מוזרה ובאותו מידה נעימה מאוד!
באותו הרגע אמרתי לעצמי תומר לך על זה, אל תפספס את הזדמנות
חייך,אלו רגעים של פעם בחיים!
ואכן הלכתי על זה.
ניגשתי אליה הייתי ממש מבוייש, התחלתי לשוחח איתה ,הצעתי לה
שניצא החוצה על מנת שנוכל לשוחח בשקט בלי הפרעות מיותרות
ולשמחתי היא הסכימה.
יצאנו החוצה וישבנו אצלי ברכב, התחלנו לשוחח, שאלתי אותה עם
היא כרגע נמצאת בקשר כל שהוא אז היא ענתה לי שלא מזמן היא
סיימה קשר - " בלב אמרתי ואי זה כבר טוב ", והמשכנו לשוחח
בסבבה.
השעה היתה כבר דיאוחרת אז נאלצתי לחזור לביתי, ניפרדתי ממנה
לשלום וכמובן שהחלפנו מספרים.
כאשר הגעתי הביתה לא הצלחתי להירדם,היה לי מן חיוך ענק על
הפנים,חשבתי עליה בלי סוף, הייתי ממש בעננים, מאוהב בטירוף!
בערב של יום למחרת התקשרתי אליה ושאלתי אותה מה היא עושה הערב
כי רציתי לראותה, היא ענתה שהיא נמצאת אצל חברה ושהיא תקפוץ
אלי מאוחר יותר.
רציתי שהפגישה הראשונה שלנו תיהיה רומנטית ומיוחדת מאוד,
סידרתי את חדרי ופיזרתי נרות ריחניים בכל החדר וכמובן ששמתי
מוזיקה רומנטית על מנת שניכנס לאוירה המתאימה.
ולמרבה המזל, אכן היה לנו ערב מדהים ומלא תשוקה, לא רציתי
שהערב יגמר לעולם,הייתי הגבר המאושר עלי אדמות.
כעבור מספר ימים שוחחנו, וסיפרתי לה כל מה שאני מרגיש כלפיה
והסתבר שכל הרגשות הדדיים ושגם היא מאוהבת בי.
שוחחנו על כל הנושא יותר לעומק והתחלנו לצאת וכעבור זמן מה
הפכנו לזוג. היתה לנו אהבה מטורפת והיינו מאוהבים עד השמים.
כמובן שהיו לנו עליות ומורדות אבל סך הכל היה לנו קשר טוב
וחיובי.
ופה החל התפנית בסיפור:
כעבור שנתים ו9
באחד הערבים אני מקבל ממנה שיחת פון שבו היא צינה שהיא צריכה
לדבר איתי על משהו חשוב, שאלתי אותה, מה קרה?
אז היא אמרה לי משהו שאני לא ישכח לעולם, היא אמרה, תומר שמע -
"אני כבר לא אוהבת אותך ורוצה להיפרד", באותו הרגע הייתי ממש
בהלם.
(היא לא ידעה שתיכננתי להציע לה נישואים ב3 שנים שלנו).
הרגשתי כפיות טובה מצידה כי במהלך הקשר אהבתי אותה אהבה טהורה,
הייתי כן ונאמן לאורך כל הדרך, נתתי מעצמי את כל כולי!
באותו הרגע ששיחתנו הסתימה הרגשתי פתאום אבוד, באותו הרגע
נסעתי לאחד הפאבים שבאזורי והתחלתי לשתות, פשוט לשתות ולא
לחשוב על כלום... אלא רק לברוח מהמציאות.
הייתי אבוד!
ואי איזה ערב הזוי זה היה.
מאותו הערב התנתקתי מכולם, לא רציתי לראות אף אחד ולא לשמוע
,פשוט להיות לבד! (התקופה היתה כמספר חודשים).
עד אותו הרגע שבו הכרתי את הבחורה שלכאורה נראה היה, שהיא
תוציא אותי מזה.
היא היתה בחורה חמודה, ומתוקה בטירוף והיה לי טוב איתה ואמרתי
לעצמי בוא ניתן לזה צאנס נראה איך זה יתפתח ואכן התחלנו
לצאת,יצאנו כמספר חודשים עד אותו הרגע "שהאקסית חזרה לתמונה"
-היא התחילה להתקשר אליי בלי סוף ולשלוח לי מכתבים רומנטים
ונוגעים ללב שבו היא ציינה עד כמה שהיא אוהבת אותי ומצטערת על
הפרידה.
כמובן שדיברתי על כך עם אותה חברה נוכחית, והיא אמרה לי שהיא
מרגישה שהיא נימצאת במיטה חולה בגלל כל החיזורים מצד האקסית,
ואמרה לי לבחור, וללכת בעקבות ליבי.
אז סיפרתי לחברה, את האמת ואת כל מה שאני מרגיש כלפי אותה
האקסית, וניפרדנו לנו כידידים.
כעבור מספר ימים רציתי להפתיע את אהובתי, בכך שאני אגיע אליה.

זה היה ערב יום שישי, בחוץ ירד גשם עז, ולא היה לי באותו הערב
רכב .אבל לא עינין אותי כלום והייתי ממש דבק במטרה, רציתי
להפתיע אותה ולהפוך אותה למאושרת באדם, אז יצאתי לכיון הצומת
ולקחתי טרמפים לכיוונה .
הייתי ממש מאושר מהמחשבה שאני הולך לראות את אהובת ליבי.
השעה היתה 01:30(לפנות בוקר)
הגעתי לפתח ביתה והסתבר לי שהיא יצאה לאחד המועודונים באיזור.

חיכיתי לה בסובלנות בפתח ביתה, הורד שקניתי לה נהרס מהגשמים
העזים.
השעה 05:45
פתאום אני קולט אותה!!! ליבי התחיל לפעום בחוזקה, כאשר ראיתי
אותה זלגו לי דמעות הייתי ממש מאושר...
כאשר נכנסה לחצר בייתה, הסתכלה עלי במבט המום, ושאלה אותי מה
מעשי פה, במין קרירות ואדישות מוזרה שכזאת..
אמרתי לה בתמימות שניפרדתי מהחברה, כמו שרצית. היא אמרה לי את
המשפט הבא.
"תומר מי אמר לך בכלל להיפרד ממנה"
השבתי לה, למרות אותו כאב חד שננעץ בליבי באותו שבריר של שניה,
שרק לפני ארבעה ימים ציינת בכל דרך אפשרית, שאת אוהבת אותי
ורוצה לחזור, אז היא ענתה בקרירות כן זה היה מלהט הקינאה, אני
מצטערת פשוט ניסחפתי.
לא יודע למה אבל פתאום התחלתי ממש לבכות, לבכות כמו ילד,
הרגשתי לבד, "העננים נצבעו בשחור", ליבי נישבר לרסיסים.
"לא הצלחתי להבין איך מהאהבה כזאת גדולה פתאום היא מתייחסת אלי
כמו אל זר מוחלט".
- "אני לא אשכח את החיבוק האחרון, ואת המבט האחרון לפני
שדרכינו ניפרדו".
כאשר הגעתי לביתי ואמרתי לעצמי,תומר זהו זה אתה תמשיך הלאה,
אתה לא צריך אותה, ושיש מספיק בחורות שישמחו לבן זוג כמוני,
והמשכתי הלאה בחיי!
כעבור חמישה חודשים לא יודע למה אבל בא לי גל געגועים אליה -
(אתם מכירים את הרגעים האלו, שפתאום בא לכם געגועים לאקסים
שלכם?), הייתי ממש בדילמה כי הראש שלי אמר לי, תומר עזוב אותך
ממנה, אבל ליבי אמר אחרת, ולצערי אני תמיד הולך לפי תחושות
הלב.
ישבתי בביתי ושאלתי את עצמי איך אני אמור להחזירה אליי, ועלה
במוחי רעיון חמוד, קניתי בד באורך 5 מטר ורשמתי בו
"אהובת ליבי אני אוהב אותך, תחזרי אלי, תומר."
השעה 04:00(לפנות בוקר)
אני תולה את השלט על עמודי התאורה שבצומת ישובה.
השעה 05:00.
הגעתי הביתה, ניכנסתי לחדר ונשכבתי במטתי עצמתי את עייני,
ופינטזתי איך יראה מבטה, איך היא תגיב, רציתי רק לאהוב אותה,
לגרום לה להיות המאושרת באדם, רק לראות חיוך עולה מפניה היה
מספק אותי!
השעה 08:00
אני הולך לחנות פרחים הקרובה לביתי וקונה זר יפיפה של פרחים
ורודים-(הצבע האהוב עליה).
השעה 09:00
השליח פרחים מגיע לביתה, נותן לה את הפרחים, בכרטיס ברכה היה
רשום "אהובתי, תצאי החוצה לכיון הצומת מחכה לך שם הפתעה.
כעבור רבע שעה אני מקבל צילצול, ליבי מתחיל שוב לפעום בחוזקה
אך אם זאת הייתי גם מאוד בטוח בעצמי - (אמרתי לעצמי תומר תרגע
אחרי הפתעה כזאת היא בטוח תחזור אליך). אני עונה לפון, היא
ענתה לי בקול כעוס,ואמרה:
תומר תקשיב לי ותקשיב לי טוב!
"אני לא אוהבת אותך, ולא אהבתי ואני לא אוהב אותך" אה ודרך אגב
בגדתי בך עם ד` במהלך הקשר (ידיד ילדות שלה).
משום מה אחרי מה שהיא אמרה לי לא יודע למה אבל לא הרגשתי כלום,
ליבי היה כבר חסין כאב, וברגע אחד כבר ירד לי ממנה לגמרי.
- "הגבול בין האהבה לשנאה דק מאוד"
כעבור מספר חודשים קיבלתי, הודעת SMS שבו היה רשום "תומר
האקסית שלך תיהיה בזוקיני,תגיע! ומשום מה זה היה צירוף מקרים
כי באותו הערב תיכננתי לצאת לזוקיני עם חברים, (המקום הקבוע
שלי) וכנראה מישהו סיפר לה שאני מבלה הרבה במקום, אז היא כנראה
ניצלה את ההזדמנות על מנת לראותי.
השעה23:30
אני והחברים מגיעים למקום, היה ממש נחמד ,אני הולך לכיון הבר
ובאותו הרגע ראיתי אותה לנגד עיניי. היה ביננו מבט רגעי אך
המשכתי הלאה בהתעלמות מוחלטת-- "היינו כשני זרים"
ראיתי אותה מסתכלת עליי, היה לה מן עצב בעינים, הפעם הייתי
עיקש ולא נתתי לרגשות להשתלט עלי שוב, כעבור שבוע קיבלתי שוב
את אותה הודעת הSMS להגיע לזוקיני, אך הפעם לא הגעתי למקום,
המשכתי הלאה בחיי!
לפעמים כאשר אני עוצם את עייני אני נזכר בך, והזיכרונות
מתהתהים בי, ואני אף מזיל דימעה, למרות הכל את היית האהבה
הגדולה של חיי, אך הפעם אני אשאיר אותך כזיכרון, זיכרון מתוק
מן העבר.
-אני עדיין מאמין באהבה, מאמין שהיא קיימת, ושיש אהבה אמיתית
וטהורה בעולמנו.
-הפעם אני אמשיך הלאה בחיי, במסע בעקבות האהבה, אני יודע שהיא
נמצאת איי שם, ובסוף אפגוש אותה.
להתראות אהובה!