אני שומעת אותם.
וודאי היו רק מילים.
לא הרגשתי
אותם
לא הכרתי
אתכם
פרמתי
הנחתי לנהר לסחוף את כל מה שהיה בית
הבית שלנו - רצף משפטים מוצלח במיוחד
שהוסב לאהבה. צר לי. איך יכולתי לדעת? הייתי לבד.
פחדתי שתהיי חלק ממני ואז אפסיק לדמם או אמשיך כשאת בתוכי
לא האמנתי שיש לי מה לתת
לא רעה ובטח לא
בטח לא הייתי טובה
סליחה שעזבתי אותך, אני
זאת שיכולתי
להשאר
ולא.
נשארתי.
[16.6 1:30 כפר]
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|