הארבעה-עשר לשישי אפס שמונה-
עת להתרפק, עת להתגעגע,
עת לא לדעת כלום ולהיות כמעט גדולה. מדי.
האם אתה ואני זה כמו אני ואני? שלובים יחד עד עולם?
לא, זו לא העת לנו עדיין. אך היא תגיע.
וכשכך יהיה אוכל בביטחה להביט בך, ולהכריז ש"מאתיים חמישים
ושישה"-זהו מספר הזיפים שעל פניך, ואדע זאת פשוט כי ספרתי במשך
שעות שהתבוננתי בך ישן.
כשזו העת תגיע אז נלך לסרט רומנטי. כמובן שאני אכריח אותך,
ואתה תהיה עסוק בלהעיר הערות ציניות בחמש הדקות הראשונות, אבל
אחר-כך תשתתק, כי בסתר לבך אתה מחבב סרטים כאלה, זה פשוט לא
נחשב גברי.
וכשההוא עם העיניים היפות יאמר "אני אוהב", אז אחיזת הידיים
שלנו זו בזו תתהדק קצת, כי נקשר את הסיטואציה אלינו, ונזכור
שעברנו הרבה הרבה בשביל לשבת כך סתם, יחד, בקולנוע.
14.6.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.