ההרשמה מראש למקומות בבתי מלון בריו דה ז'אניירו הייתה מעשה
נבון, כך הסתבר לי, המחירים מאמירים ומשלשים את עצמם בתקופה
הזאת (הקרנבל) ומי שלא דאג לעצמו מראש עלול למצוא את עצמו משלם
הון תועפות (במושגים מקומיים) עבור מקומות בבתי מלון פשוטים.

בריו חיכה לי מלווה הקבוצה שנירשמתי אליה עוד מהארץ, וכך היה
לי מאורגן חדר במלון טוב, כרטיס לתחרות בתי הספר לסמבה שזה
בעצם מה שרואים כקרנבל בטלביזיה ברחבי העולם ועוד טיולים באזור
ריו.
הטיסה מסלוואדור באהייה היתה מלווה בהמון ציפיות, קיוויתי שכל
מה שעברתי עד עכשו זה רק הקדמה לדבר האמיתי.

בשדה התעופה פגשתי את המלווה,  בחור ישראלי בערך בגילי שהוריו
ירדו לברזיל כשהיה קטן ועכשו הוא מלווה קבוצות ומדריך תיירים
מקומי. הוא היה נחמד מאוד כמו רוב הברזילאים. חיכינו בשדה לעוד
אנשים מהקבוצה שהיו צריכים להגיע ממקומות שונים ברחבי ברזיל.
שוחחתי איתו ושאלתי אותו לאן הולכים בערב, הוא אמר שיש כל מיני
מקומות יפים לבילוי ואם ניתארגן קבוצה גדולה מהאנשים שבקבוצה
הוא ישמח לקחת אותנו ולהראות לנו. הוא שאל אותי אם אני מכיר
מישהו בריו, אמרתי שלא, כשנזכרתי פתאום בבחורה הברזילאית
שהשאירה לי את מספר הטלפון שלה לפני שעליתי על הטיסה לבאהייה.

חיפשתי את הפתק עם מספר הטלפון שלה. לרגע לא מצאתיו וחשבתי כבר
שזרקתי אותו, אבל גיליתי אותו לבסוף מקופל בתוך ארנקי.
סיפרתי למדריך שיש איזה בחורה שהשאירה לי מספר טלפון וביקשה
שאצור קשר ברגע שאגיע וביקשתי ממנו שיתקשר אליה וידבר
בפורטוגזית ויבקש אותה. הוא הסכים ברצון.
ניגשנו לטלפון ציבורי, הוא התקשר ודיבר מספר מילים בפורטוגזית
ואז נתן לי את שפורפרת הטלפון.
הבחורה שמחה מאוד שהיתקשרתי ושאלתי אותה אם היא מוכנה להיצטרף
אלי הערב להראות לי קצת את העיר ואת מסיבות הקרנבל. המדריך
הסביר לי שלמסיבות האמיתיות אפשר להגיע רק בחברת מקומיים. היא
אמרה שבשימחה, נתתי לה את המדריך שיסביר לה איפה המלון וחזרתי
לדבר איתה, היא אמרה שהיא גרה רחוק מהמלון ויקח לה הרבה זמן
להגיע באוטובוס. אמרתי לה שתגיע במונית ואני אשלם למונית.
קבענו לתשע בערב.
המדריך שאל אותי מהיכן אני מכיר אותה וסיפרתי לו שהיא היתה
איתנו בטיסה לברזיל.  הוא שאל אותי איך היא ניראת, השבתי לו
שאני לא כל כך זוכר. רק זוכר שהיא היתה מולאטית נערית קצת עם
שיער קצר.
הוא אמר לי שאם היא מקומית אז התמזל מזלי כי המקומיות מכירות
את מקומות הבילוי הכי טובים בקרנבל.

הגיעו שאר אנשי הקבוצה וגיליתי שהגיל הממוצע שלהם הוא כשישים
ורובם זוגות.
היה עוד בחור אחד צעיר ממני שבא לבד בשם איתן.  התחברתי איתו
קצת כי כל השאר היו זוגות.
הגענו למלון אחרי סיור בעיר המדהימה הזאת בדרך משדה התעופה
ולאחר שקיבלנו את החדרים ירדנו ללובי להסברים כללים.
החדר היה יפה. בית מלון ארבעה כוכבים פלוס. די חדש עם מיטה
זוגית גדולה באמצע. חשבתי לעצמי איזה ביזבוז של מיטה זוגית
והאם אני אשן לרוחב או לאורך או באלכסון.

אחרי ארוחת הערב היתקלחתי וירדנו ללובי. ישבנו שם כל הקבוצה
ודיברנו על בילוי הערב בקרנבל.
הם רצו ללכת מספר זוגות ביחד והמדריך המליץ להם להיכן והזהיר
אותם מפני שודדים למיניהם.
הציעו לי להצטרף אליהם, סרבתי בנימוס ואמרתי להם שידידה מקומית
לוקחת אותי ואני ממתין לה. איתן  שאל אותי אם זאת חברה שלי או
זאת יציאה רומנטית. אמרתי לו שאני בקושי מכיר את הבחורה  והיא
רק מראה לי מקומות בילוי טובים. הוא שאל אם הוא יכול להצטרף
אלינו במקום ללכת עם הזקנים. אמרתי לו שאין שום בעיה והוא יכול
להצטרף בכיף. הוא שאל אותי איך נראת הברזילאית ואמרתי לא שלא
משהו, סתם.
האמת שלא כל כך זכרתי אותה, היא לבשה אז מין אוברול ג'ינס כזה
זרוק ולא הרשימה במיוחד.

ישבנו בלובי מול הכניסה למלון כשלפתע נפתחה הדלת ומולאטית
חתיכה בחצאית מיני שחשפה זוג רגליים מדהימות שניגמרו בנעלי עקב
גבוה נכנסה ללובי.
לפני שתהיתי אם זו הבחורה או לא, היא ניגשה אלי בחיוך גדול
חיבקה אותי והדביקה שתי נשיקות גדולות ללחיי.
הייתי קצת נבוך, מזל שהייתי צריך לצאת לשלם למונית שהביאה
אותה.
כשחזרתי התישבתי לידה. היא כולה זרחה מאושר חייכה כל הזמן
ושאלה אותי בעברית פשוטה מה שלומי ואיך אני מסתדר בברזיל.
"אמרת שהיא לא משהו ,אהה!" אמר לי איתן  ואני ראיתי את כל
הזקנים של הקבוצה מזילים ריר ואיך הנשים שלהם בועטות להם
ברגליים שיורידו את המבט ממנה.
המדריך חייך אלי ואמר, "יופי אתה תהנה הלילה , היא תיקח אותך
למקומות הכי טובים שיש, המקומיים מכירים את המסיבות הטובות".

יצאנו שלושתינו ואמרתי לה לקחת אותנו למקום טוב. היא אמרה שיש
באיזה אולם גדול מסיבה ענקית עם להקת סמבה מקומית טובה רק שזה
קצת יקר והיא מקווה שיהיה כרטיסים. אמרתי לה בסדר, כסף לא
בעיה. אני יודע שהמושגים יקר שונים אצלה ואצלינו.
היתבוננתי עליה כשחיכינו למונית. היא היתה חתיכה אבל נראתה קצת
נערית. שער קצר, חזה די קטן שלא נזקק לחזיה, לבשה חולצת
כפתורים קלה די פתוחה שחשף פיטמה כשהיתה מסתובבת והחולצה היתה
זזה קצת, גוף די צר עם ישבן קטן קצת נערי אבל שובב.
היה לה צחוק קצת ילדותי אבל אמיתי מאוד שחשף שיניים לבנות
ויפות.
לרגע נזכרתי בקוקסינלים אבל מיד היסרתי את המחשבה ממוחי. היה
לה קול של בחורה עדין ונעים.

נכנסנו שלושתינו למונית כשאני ואיתן יושבים אחורה והמולאטית
קדימה.
היא לקחה אותנו לרובע ה"קופה קבאנה" ושם ירדנו מהמונית והמשכנו
רגלי כי הכל הפך שם למדרחוב. הרחוב היה הומה חוגגים מוסיקה
בווליום עצום וכולם רוקדים.
היו גם הרבה בזארים של בגדים מסכות ותחפושות. חגיגה אחת גדולה.
התחלתי לקבל קצת מושג מה זה קרנבל אמיתי.
הלכנו שלושתינו כשהיא מחזיקה אותנו יד ביד אני בימין ואיתן
בשמאל. היא הלכה די מהר וממש הריצה אותנו. פתאום ראינו קבוצה
גדולה של נערות, חתיכות לא נורמליות לבושות מאוד סקסי ורוקדות.
הסבתי את תשומת ליבו של איתן  ואמרנו למולאטית אולי נצרף אלינו
עוד בחורות. "פוטאנה" אמרה המולטית, "כולן זונות אלו תיתרחקו
מהם". אמרה ומשכה אותנו לצד השני של הכביש. "אלו בחורות לא
טובות הסבירה אל תתקרבו אליהן".
טוב, לא שהיתה לנו ברירה כי היא משכה אותנו במהירות לכיוון
אחר.
איתן אמר שחבל ואני אמרתי לו, אל תידאג אנחנו הולכים למסיבה,
נמצא שם הרבה בחורות.

כך הגענו למועדון כשהמולאטית הולכת באמצע שלובת זרוע עם
שנינו.
היה תור גדול ליד הקופות. המחיר היה כחמישים שקל לאדם שזה סכום
אסטרונומי בשבילהם כך שרוב החוגגים במועדונים האלה הם מהמעמד
העשיר יותר.
נתנו לבחורה כמאה וחמישים שקל כסף לכרטיסים והיא נעלמה בתוך ים
האנשים שעמדו בתור.
כעבור דקות ספורות היא חזרה והחזירה לנו כתישעים שקל עודף (אני
מתרגים את הכסף לשקלים שיהיה קל להבין ).
היא אמרה שהיא הכירה שם מישהו שסידר לה כרטיס בחינם ולנו
כרטיסי הנחה.
"אתה רואה" אמרתי לאיתן, "צריך לדעת עם מי להיתחבר".

נכנסנו פנימה. בפנים היתה המולה גדולה, המון אנשים נדחפו שם,
מוסיקה עצומה של סמבה ריח אלכהול וכולם נעים בקצב המוסיקה
כאילו היו גוף אחד גדול.
ראינו רק ראשים של אנשים, לא שולחנות ולא ריצפה.
המסיבה כבר היתה בעיצומה. המולאטית זיהתה מקום פנוי בקומה
השניה שצפתה על כל הנעשה למטה.
היא לקחה אותנו, העלתה אותנו לקומה השניה והושיבה אותנו ליד
ערימה של בחורות רוקדות על השולחנות או שמה היו אלו מעקים. היה
לי קשה לזהות מה זה. ביקשה סליחה ואמרה שהיא הולכת לשרותים
ותחזור עוד מעט.
הבחורות לידינו רקדו בלבוש מינימלי. מעין חוטיני דק עם קישוטים
עליו וחזיה שנראת כמו שלד של חזיה, עשוי מחוטי ברזל עטופים
בניר צבעוני שמחזיקים את הציצים גבוה וגלוי. על הפיטמות היו
מודבקים כוכבים זוהרים והן רקדו באקסטאזה מניעות כל חלק בגוף
שלהן.
איתן חייך ואמר. "סוף סוף היא סידרה לנו בחורות כמו שצריך. ישר
מהפנטאזיות".
חייכנו אל שתי בחורות שרקדו ממש מעלינו. אחת היתה מולאטית בצבע
מוקה עדין והשניה בלונדינית עם עיניים ירוקות משגעות. שתיהן
מענטזות על נעלי עקב גבוהות, פלא איך הן לא מועדות ונופלות
ואיך הן מצליחות לרקוד כל כך טוב ומהר בנעלי עקב.
הן כל הזמן חייכו אלינו ומידי פעם שלחו את ידיהן לנגיעות קלות
בכתפינו מנסות למשוך אותנו לרקוד איתן. הן רקדו על שולחן סמוך
מאוד אלינו. איתן שלף מצלמה וצילם את הבלונדינית תוך שהיא
מסיטה הצידה את תחתוני החוטיני ומגלה כוס צעיר ומגולח כששמה לב
שהוא מצלם אותה.
הוא התלהב וצילם עוד ועוד. זוית הצילום היתה מושלמת כי היינו
בדיוק מתחתיהן כשרקדו.  אחר כך עבר לצלם את הרקדנית השחומה
שחיקתה את חברתה והסיטה גם היא את החוטיני להוכיח לכל העולם
שהיא אישה ולא גבר( בברזיל אי אפשר לדעת). כך, תוך שאיתן מצלם
הגיעה המולאטית שלנו הסתכלה על איתן וצחקה, איתן ביקש ממנה
לצלם אותו עם הבחורות. הרביץ תמונה עם השחומה ואחר כך עם
הבלונדינית.
המולאטית צחקה ושאלה אותי למה הוא מצלם ומיצטלם איתם, השבתי לה
שיהיו לו הוכחות. שכשיגיע לישראל הוא יספר לחברים שלו. זיינתי
את זאת וזיינתי את זאת. המולאטית צחקה ולא האמינה לי. "תישאלי
את איתן" אמרתי לה וכשהוא השיב לה את אותה תשובה שאמרתי לה היא
צחקה ואמרה שבברזיל אין דבר כזה, לא צריך להביא הוכחות, בכל
מקרה הבחורות מאוד אהבו להצטלם.

המולאטית שאלה אותנו אם אנחנו רוצים לרקוד אבל שנינו סרבנו כי
לא רצינו לעשות בושות. מי מתקרב בכלל לרמת הריקוד שלהם.
המולאטית אמרה שהיא הולכת לרקוד ושלא נברח לה. היא תחזור מאוחר
יותר.
נשארנו עם שתי הרקדניות הסקסיות כשמסביבנו המון רוקד באקסטזה.
הישקפנו מלמעלה על האולם הגדול. גוש עצום של אנשים רקד למטה
עד שלא נראתה אפילו פיסת ריצפה.
תיזמורת ענקית של כעשרה נגנים פיזזה על הבמה והרקידה את כל
האולם, המחזה היה מדהים. על כל פיסת שולחן או מעקה רקדו
רקדניות לבושות בבגדים מינימלים כשכל אחת מנסה להילחם על
טריטורית מקום לריקוד.  מספר נערות דחפו אחת את השניה וכמה
בחורות עפו מהשולחנות. למזלן מרוב אנשים שהיו שם הן אף פעם לא
הגיעו לריצפה אלא תמיד נפלו על מישהו.
"בוא נרד למטה אולי יפלו עלינו כמה חתיכות" אמרתי לאיתן. הן
היתחרו אחת בשניה כל אחת כמה תילבש לבוש מינימלי אבל מיוחד. כל
מיני שילובים של חוטיני עם חוטי ברזל. גוש בשר חושני ומזיע.

המולאטית חזרה, הביאה לנו שתיה ושאלה אם אנחנו מיסתדרים. אמרנו
לה שבטח , "אני רואה" אמרה ונעלמה לתוך קהל החוגגים.
היינו בהלם מוחלט. כמות כזאת של חתיכות נוטפות סקס חצי ערומות,
מגרות הרבה יותר מערומות, כשכל אחת מנסה להיתחרות בשניה בריקוד
בעינטוז ובסקסיות ואנחנו נישכרים מכל זה.
שתי החתיכות שהיו לידינו הלכו לנוח והמקום נכבש מיד על ידי שתי
חתיכות אחרות. ניראו כתאומות, שתיהן לבנות בעלות עיניים כחולות
ושער שחור פחם, די גבוהות או לפחות ניראו כך על העקבים שנעלו,
נראו כמו שתי דוגמניות, חזה קטן, לבושות שתיהן אותו הדבר, מעין
ביקיני חוטיני מעוטר בפרחים ופרפרים. שתיהן לבושות אותו הדבר
רק שאחת הכל אדום והשניה הכל שחור. הן ניראו אותו הדבר ורקדו
אותו הדבר. בתחילה חשבנו בגלל הצבעים שהן תיירות אבל שמענו
אותן צועקות בפורטוגזית אחת לשניה.
תאומות זה טוב לנו, אמר איתן. אולי ניקח את שתיהן.
הן היסתובבו אלינו עם הישבן והחלו להרטיט אותו במהירות של
מכונת כביסה עם מהירות סחיטה כפולה. עכשו כבר היה ברור לנו שהן
ברזילאיות.
אמרתי לאיתן שאם אני מזיין אחת כזאת והיא מנענעת ככה, אני גומר
בשתי שניות, אין סיכוי להחזיק מעמד. איתן הסכים איתי למרות
שהוא משוכנע שהוא יחזק לפחות חמש שניות.
איתן אמר לי שאני אדבר עם השתיים אולי יצא לנו משהו ואני אמרתי
שאני מתבייש. סיכמנו שכשתחזור המולאטית שלנו נבקש ממנה שתדבר
בשבילנו. בינתיים המשיכו החגיגות מסביב. המולאטית נעלמה, אמרתי
לאיתן שאני הולך לשרותים.

השרותים היו בקומה התחתונה. היתי צריך לעבור עשרות חוגגים לא
יכול שלא לרקוד בדרך אם אני רוצה לעבר דרכם. ליד הכניסה
לשרותים ראיתי את המולאטית מדברת עם חתיכה גבוהה, מולאטית גם
היא. ניגשתי אליהן והמולאטית אמרה לי. "תכיר חבר ה שלי". אמרתי
שלום לחתיכה השניה והיא עינטזה מולי ואמרה "בונג'יו" בקול גברי
נמוך. קרצתי למולאטית והמשכתי לשרותים.
כשיצאתי לא ראיתי אותן. התחלתי לפלס דרכי בחזרה לקומה השניה
כשחתיכה ממוצעת קומה תפסה בידי ומשכה אותי למרכז הריקודים.
אני לא ממש יודע לרקוד אבל היא לא השאירה לי ברירה.
נבלענו בין ההמון המזיע כשהיא נצמדת אלי בריקוד סמבה למבדה
חושני כשהיא מצמידה את רגלה בין רגלי ומצמידה אותה לזין ההולך
ותופח שלי, מסחררת אותי תוך שהיא לא מרפה מהלחיצה באברי.
הירגשתי מסוחרר  ורטיבות החלה להציף את איזור חלציי.
היא לא היתחשבה והמשיכה ללחוץ. לא יכולתי יותר והיצמדתי את פי
אל פיה. היא החדירה את לשונה עמוק לתוך גרוני ואני חשבתי שהזין
שלי הולך להיתפוצץ בכל רגע.  
פתאום נגמר השיר והיא היתנתקה ממני ונעלמה כמו שהופיע אל תוך
ההמון המזיע.
הלכתי אל קיר האולם בניסיון למצוא מקום ישיבה אך שלא מצאתי אחד
כזה הגעתי עד קיר האולם ונישענתי עליו, נשמתי נשימות עמוקות
וניסיתי להרגע.
הרבה זמן להרגע לא היה כי המוסיקה חזרה בקצב שלא מאפשר לעמוד
אלא רק להיתנועע כל הזמן.

  חזרתי לאיתן שעמד ליד איזה בלונדינית מתזזת ומבטו היה נעוץ
בישבנה הקטן והרוטט בקצב.
"יש בעיה"  אמר איתן. "אני רוצה לזיין את כולן פה".
"תפסת מרובה לא תפסת" אמרתי לו.
"אם אקח אחת אצטער שלא לקחתי את האחרת". אמר איתן.
"יופי" אמרתי לו, "אז תישן איתי היום" סיכמתי את המצב.
עוד אנחנו מדברים שטויות חזרה המולאטית שלנו והביאה לנו שני
בקבוקי בירה. "תודה" אמרנו לה. החום היה בלתי ניסבל  למרות
שהשעה היתה כבר מאוד מאוחרת.

זה היה סיום של יום מאוד ארוך שבבוקרו רק היגעתי לריו והרגשתי
עיפות רבה מציפה אותי.
"נזוז?" שאלתי את המולאטית.  היא סימנה שאין בעיה מבחינתה
איתן אמר שהוא נישאר. החלתי לו בהצלחה ויצאתי מהמועדון עם
המולאטית.

זכרתי שהיא גרה רחוק.
עצרנו מונית. אמרתי למולאטית שתגיד לנהג איפה היא גרה ושיוריד
אותי במלון שלי ואני אשלם לו כבר על כל הנסיעה.
היא אמרה בסדר.
המונית היתה חיפושית ישנה עם שתי דלתות. נתתי לה להיכנס למושב
האחורי ואני ישבתי קדימה שאוכל לצאת ראשון.
היגענו למלון ואני ירדתי מהמונית. באופן הכי טיבעי היא ירדה
אחרי ושיחררה את המונית לדרכה.
נכנסנו למלון והיא ניגשה לקבלה, מילאה שם איזה טופס ואחר כך
באה אלי עם המפתח של החדר שלי.

לא כל כך הבנתי אותה. במשך כל הערב לא היה בינינו שום מגע
רומנטי או משהו שירמוז על כיוון כזה ועכשו היא עולה איתי לחדר
כאילו שהיא בת זוג שלי.
טוב. חשבתי לעצמי, אולי אני לא מכיר את המנטליות כאן ואולי
מאוחר ובשעה כזאת לא הגיוני שתחזור לבד הביתה והיא מתכוונת
לישון אצלי ועם בוקר לחזור הביתה.
התבוננתי בה כשעלינו במעלית. ניראתה נערית. שער קצר שטוחת חזה
ישבן קטן. חשבתי על הקוקסינלים בברזיל ששמעתי שיש הרבה כאלה
וניזכרתי בחבר ה שלה עם הקול הנמוך שהיא הכירה לי במועדון.
היא חיכה אלי חיוך מקסים, מתוק. לא יכול להיות שהיא לא אשה,
חשבתי.

נכנסנו לחדר. היא לבשה חצאית  מיני וחולצה קלה, נועלת נעלי
עקב.
כשניכנסנו לחדר היא הורידה את הנעלים ואמרה שכואבות לה
הרגליים.
הושבתי אותה על שרפרף קטן מולי והיתחלתי לעסות לה את הרגליים
מתעכב ארוכות על כפות הרגלים שלה ועולה קצת למעלה על שוקיה אבל
לא יותר מזה.
הייתי מאוד חרמן. כל כך הרבה פיתויים בתקופה כל כך קצרה ועדיין
לא היה לי אף זיון בברזיל.
לא כל כך הבנתי את מערכת היחסים שנוצרה לי עם המולאטית. אולי
היא מרגישה ביטחון איתי והיא יודעת שלא אגע בה כי הכל זרם כל
כך טיבעי. או שאולי היא כן רוצה סקס. חיכיתי לאיזה איתות
מצידה. ואולי בכלל זה לא היא אלא זה הוא. לא יכולתי שלא להיזכר
בשירו של שלום חנוך על הבר. שבבוקר הוא גילה שזה לא גברת. זה
אדון.
היסתכלתי על פניה היפות והעדינות. לא יכול להיות. אמרתי לעצמי.
היא מאד חמודה  ופנים מתוקות.
אזרתי אומץ והיתחלתי לעלות במעלה חמוקיה מעסה את ירכיה וחודר
כאילו במיקרה אל מתחת לחצאית המיני מתקרב לאיזור הרגיש אבל לא
נוגע. היא החלה סוף סוף להגיב לי בקונטרות קטנות וזה הפעם
הראשונה מאז שהיגעתי לברזיל שהירגשתי שבאמת מתחיל משהו.

לקחתי נשימה עמוקה, השעה היתה כבר לקראת ארבע בבוקר אחרי יום
ארוך ללא שינה שזה בעצם היום הראשון שלי בריו.
היתקרבתי אל פניה והיצמדתי את פי אל פיה. יהיה מה שיהיה חשבתי
לעצמי.
היא נענתה לי בנשיקה מלאת תאווה כשלשונה חודרת עמוק אל גרוני.
החדר היה חשוך קצת. רק מנורה קטנה דלקה בצד. אני הרגשתי את
זיקפתי נישלפת ברגע, מנסה לקרוע את מיכנסי.
הישקעתי בנשיקה את כל תאוותי מסרב להיתנתק מפיה. היא חיבקה
אותי מתחילה ללטף אותי ומושיטה ידה לעבר הזין שלי, לוחצת אותו
ומגבירה את תשוקתי.
קיבלתי אישור סופי לכוונותיה ומשכתי  אותה אל המיטה מתעלס איתה
בלהט, פי עדיין מחובר לפיה לשון בתוך לשון. ליטפתי אותה מחדיר
את ידי מתחת לחולצתה אל זוג עופריה. היא לא לבשה חזיה
ופיטמותיה היו זקורות, מתגרות בי. ליטפתי את שדיה ותוך שאני
מנשק את פניה ואת אפה החמוד ונושף אל תוך אוזניה, החדרתי את
ידי מתחת לחצאית אל איזור התאווה שלה מושיט את ידי אל
תחתוניה.
נגעתי בתחתוניה אל פיסגת התאווה שלה כשהירגשתי בליטה קשה בין
רגליה.
"סורפרייז!" אמרה לי ואני קפאתי על מקומי.

כל החלומות הרעים שחששתי מהן  קפצו למול עיני. ידעתי, והיתה לי
הרגשה כל הערב, אמרתי לעצמי.
הרגשתי איך הדם נעלם מפניי ואני הופך להיות כחול. ואני עוד
נמצא בשיא חרמנותי...

לפרק הבא:http://stage.co.il/Stories/537305067>>