חיים ברליאה / נפלה בשירים הבצורת |
לא יורדים בלילות כטללים,
ולשווא מתפלל כל אשמורת
משורר סב לבן-תלתלים.
פרחה לה הרוח,לא שבה
כמו שקעה וטבעה במצולות,
ומשאול תחתיות שוב הסבא
מבקש בסולם לעלות.
נפלה בשירים הבצורת
כמו כילתה אש נתיב אחרון
מותירה רק אבק ונסורת
וכמה מצבות זיכרון.
גם עבר מפואר לא ישביע
קיבה רעבה בהווה,
ואם שיר לא נכתב להרגיע
אין צורי עוד ללב הדווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|