מו לאו / עד שהמחוגים יעברו גאולה |
הימים עוברים כאילו לא היו
הזמן עצר ממזמן, אך הימים עדיין ממשיכים
השניות, הדקות, השעות, השבועות
השמש עדיין זורחת, ועדיין שוקעת
הקניון עדיין עובד בשעות היום ושומם בלילה
רק אצלי הזמן עצר ואני לא שם לב
אני חי ונושם, אבל לא מרגיש כלום
רק צורך לשינה,
אם הימים עוברים והזמן לא זז,
לפחות אשן עד שהמחוגים יעברו גאולה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|