ישות נצחית / וילי אדלר על הפסנתר |
השעות נלחשו לרעד
על פני דמעות עיניים
לא אמרתי דבר באמת
היו אלו שתיקות של רגש.
שוליים כבדים למים
על פני יבשות סחופות עצב
לא אמרתי מילים
רק בהיתי בכוכבי השמים.
הזמן מתעטף בצינה נוראה
למיתרים שזורים בערפל
נלחשתי לתוך להבה
סגול וכחול רוחשים בתדר.
אל תשאלו אותי דבר יותר
אני רץ לאורך קו המים
מי הנהר חמים לחישה
הנה אני יורד אל המים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|