|
המקומות של החושך הגדול
ברורים לכול בר דעת
אבל זרים להכרה
ילדים נעים על פני המים.
דוברות השומן הרקוב
צפו לאורך נהרות שלווים
אני יוצא החוצה מהחדר
הכול הפך לחלום רחוק.
מילים כבדות בערפל
עונגות שדות באפלה
רעש קל של פעימות רגליים
נושק לשפתיי הבלויות.
צללים של אנשים
רחוקים מדי
הם ערפילים בלהט הלהבות
הלילה רשף כוכביו הגדולים. |
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.