הרוח מסיטה את הווילונות וקרני שמש בודדים חודרים לחדרה.
כשהם פוגעות בפניה היא מתעוררת עם חיוך על פניה
היא מסתכלת הצידה ורואה אותו ישן
היא מלטפת את פניו וקמה מהמיטה
היא מחליטה להכין ארוחת בוקר ובדרך יוצאת למרפסת
היא נושמת את האוויר הצח של תחילת אביב
לעומת השעה המאוחרת שקט בחוץ ולא רואים אף נפש חיה
היא מרגישה לפתע את ידו מסובבת אותה כלפיו
"בוקר טוב" - הוא אומר לה ומנשק אותה
"בוקר טוב" -  היא עונה לו עם חיוך


קול אזעקת מכונית מקפיץ אותה והיא מגלה שהיא חלמה
שוב את אותו החלום עליו
חלום מתוק
שמשאיר טעם מר אחריו בפה
טעם של אכזבה
כי כשהיא מתעוררת הוא לא לצידה!
הוא רחוק אי שם מעבר למושגים של מרחק וזמן
הוא לא קיים

                       




                         מוקדש לאדם מיוחד מאוד 3>