פרחים נבלו קמלו אנחנו לא מי שהיינו
פרחים נבלו קמלו וכבר שכחנו מי היינו
רק אוסף של תמונות, אוסף של זיכרונות
העולם מסתובב ומשאיר אותי מאחור
לבד
הדרך ארוכה
רק השמש נראית בסופה
שדות חיטה משני צדדיי
ורק אני הולכת פה בדרך אל השמש
וזה מרגיש לי כמו חלום
חלום ישן שכבר חלמתי
אבל אני ממשיכה ללכת בדרך הארוכה
כי אין שום דרך חזרה
כי אין בררה
והשעות עוברות חולפות וכל דקה היא מתוקה
ועם כל דקה שעוברת הציפייה רק מתגברת
הציפייה להתחלה החדשה
ועם היעלמות השמש תפס את מקומה ידידי הטוב-הירח
והוא מאיר שוב פעם את דרכי
פרחים נבלו קמלו, אנחנו לא מי שהיינו
פרחים נבלו קמלו וכבר שכחנו מי היינו
ואני עדיין צועדת לי בדרך אל השמש
למצוא את עצמי
ולמצוא את ביתי