מסיים יום עבודה
שומע ברדיו את לו ריד
שר על יום מושלם
ואני חושב
ימים כאלה עוד יבואו
אם רק נדע, לשמור על עצמנו
את בוודאי, חוזרת כעת
מוציאה מהדואר
חשבונות ישנים, שלעולם לא נגמרים
ואני תוהה
האם ככה, חיינו ייראו
בכבישים, בבתים, בחופים הגדולים
כל אחד מחפש לעצמו גאולה
את שלנו מצאנו
ומה אם, היא תיעלם לנו
לאן נברח אז?
יש בצער שלנו, אופטימיות לא ברורה
אנחנו סוחבים הכול
ובודקים כל הזמן
אם לא שכחנו משהו
אם משהו לא נפל
דיבורים על העתיד
לוקחים אותנו רחוק
כשאנחנו מתעוררים, זה כואב יותר
עוד מעט אגיע
נסדר את השולחן
נשב זה מול זו
לא נוציא מילה
כל מה שחשבנו
כל מה שידענו
לא מהווה תחליף לשום דבר
אני עוקף ונוסע מהר יותר
מדמיין אותך, מחכה לי
כל כך הרבה זמן חולף
עד שאנחנו לומדים
ואז הכול משתנה בחזרה
בבתים, בגינות ציבוריות, במקומות העבודה
כל אחד מחפש לעצמו גאולה
נאחז במישהו, אוחז במשהו
מפחד לעצום עיניים, לא לראות את הגל שבא
ואנחנו חוטפים מכל מקום
אני חושב לעצמי, לא ככה דמיינו את הזמן
חלפו יותר משלושים שנה, לו ריד עדיין שר
על יום מושלם
את מאמינה שהוא יבוא, אני מאמין בך
וכשאני מגיע הביתה
כל החלקים מונחים לפנינו
עכשיו נותר לנו
לחבר או לסדר אותם
הייתי רוצה להבטיח לך
שהגאולה שלנו, עדיין אוחזת בנו
כל אחד מחפש משהו להיאחז בו
אבל בינתיים, אנחנו עדיין משלמים
את החשבונות הישנים