זה הוא, הוא הגיע,
ובכלל לא הבנתי מאיפה הוא צץ
ולמה אני מקשיבה לו כל כך
והוא מחפש אותך,
בכל שנייה בכל דקה,
מתחת לכל פינה בלבי
הוא לא נח ולא עוצר לרגע

הורס כל זיכרון שיש לי ממך
ואני... משתפת פעולה...
מציגה בפניו את התמונות, הרגעים,
את כל מה שיש לי ממך

וכל רגע שלנו שנשבר בידיו,
פוצע בי עוד סדק בלב
אני מרגישה שקשה לך,
קשה לך לנשום...
אבל אני ממשיכה ולא עוצרת בעדו,
ממשיכה ועוזרת לו,
אתה בורח מתחבא
בשקט, בשקט והנה
הוא מפסיק?
לרגע מפספס אותך
אך שוב הוא שומע את נשימותייך
הלב שלי רוצה לצעוק
"תפסיק אתה הורג אותו"
אבל גופי ממשיך ועוזר לו

עוד מעט זה ייגמר
זיכרון שנשבר ועוד אחד שמתנדף
רק עוד קצת
בסוף, לא יישאר ממך כלום

זו המתיקות שלו שהופכת אותך למר
אלו הבדיחות שלו שמוחקות את כל דמעותיך בי
זו העדינות שבה הוא נוגע בי
שהופכת כל נגיעה שלך לצלקת צרוב בעורי

אך הדרך בה הוא מלטף אותי
מחביאה את כל הצלקות
כל הצלקות שלך שהשארת

הוא הגיע, הוא פה,
והוא בא להרוג אותך
למחוק אותך מהזיכרון שלי
להעלים את דמותך מלבי
הוא בא לרצוח אותך
ואני משתפת פעולה אתו
עם הרוצח שלך

למה זה הופך אותי?
אני במו ידיי
רוצחת אותך
את הזיכרון שלך...