|
נעטף בכאב לרהב השמים
מקומות סגורים לאור
חורכים בי ניגונים של זמן
אני נסוג על פני המים.
היא מביטה אליי בכאב שאין לגעת
אני אוחז ברסיסי הנפש
ומאחה בהם אור של אהבה
הסגול נושם בתדר.
פחם שחור של ארובות
בסיפורים על ארצות של קרח
אוחז בי זיכרונות
של כל הצבעים שבעולם.
צלילי הרוח פוסעים בעלים
מיתרי שלכת ארודים
לרשת העולמות הסובבת
מעטפת הרגש צולבת באור. |
|
|
אבא אומר שאני
דיסלקט, אני
אומר שלא.
אמא אומרת שיש
לי פוטנציאל לא
מנוצל, אני אומר
שלא.
אחותי אומרת
שאני כושי, אז
מה? אני שואל.
"סתם" היא
זורקת, "לך
לעזאזל." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.