|
נעטף בכאב לרהב השמים
מקומות סגורים לאור
חורכים בי ניגונים של זמן
אני נסוג על פני המים.
היא מביטה אליי בכאב שאין לגעת
אני אוחז ברסיסי הנפש
ומאחה בהם אור של אהבה
הסגול נושם בתדר.
פחם שחור של ארובות
בסיפורים על ארצות של קרח
אוחז בי זיכרונות
של כל הצבעים שבעולם.
צלילי הרוח פוסעים בעלים
מיתרי שלכת ארודים
לרשת העולמות הסובבת
מעטפת הרגש צולבת באור. |
|
|
מה אמר יגאל
אמיר לזונה
הוויאטנאמית
מאבו כאביר?
בוקר טוב,
אמא.
אביה האיום מצטט
יריבים ותיקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.