|
חיכיתי כאן בבית,
עברו להן שעות
בין כוס לכוס של יין
זכרונות ומחשבות
בכל צעד וכל רגע
אצלי השארת סימן
יצאתי מהבית,
איני מבין לאן...
אולי שוב אותך אני יצאתי לחפש,
אבנים רבות ראיתי;
אולי אחת מהן ליבך???
מתגעגע, מתגעגע,
במילים זאת לא אוכל לתאר
איך כל רגע בלעדייך
את השעון שלי עוצר
מתגעגע, מתגעגע,
עיניי אינן נעצמות,
ליבי דואב וגם יודע,
שעינייך - גם דומעות
אחרי תקופה שוממת,
ביום אוקטובר חם,
פתאום אותך ראיתי,
ואז ליבי פעם
בלי שליטה ובלי לדעת,
התפתח כך פתאום,
ואני כבר לא ידעתי -
אם מציאות היא או חלום!
למרות שטוב היה לשנינו,
יכל כך להמשיך.
העדפת מכאן ללכת;
את המסך שלי להחשיך!
מתגעגע, מתגעגע...
לגירסת הבלדה:
http://stage.co.il/Stories/537301767 |
|
|
הדף האחורי
שלום, חבל שאתה
לא בבית, אני
נאלץ להשאיר לך
הודעה בסלוגן,
רק רציתי להגיד
שאני בקומפלקס
התאומים ונראה
לי שנגמר להם
הטחינה, אז שתדע
לך שתמיד אהבתי
אותך, נכון זה
לא מערכת יחסים
נורמלית, אבל
הסלוגנין היו
משהו!
אז תודה ושלום
אני עובר
לעמבה.
יק טיבטי, לקוח
של פלאפל
התאומים
בגבעתיים,
מאוכזב מההומור
שלו, מהטחינה
שאזלה ומהדף
האחורי שלא
מחזיר צילצול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.