"תעשן, תעשן, צריך לשטוף את הרצפה, שייפול עלייך הגג אמן,
תעשן."
בא לי לשבור משהו, אבל אני יושב שקט על הספה ומעשן את הסיגריה,
והיא מתרוצצת כמו מטורפת, מזיזה דברים ובעצם לא עושה כלום.

"למה התחתנתי איתך, למה? אתה יודע מי רצה אותי? אלביס פרסלי.
הוא בא אליי בקדילאק כזאת מצופה זהב ואמר היא שלך, ואת איתי,
ואנחנו מתחתנים. כבר בניתי לנו ארמון על האיים הרחוקים, יש שם
מלא שומרים, ומשרתים, ועבדים. ואפילו שירותים. את לא תצטרכי
לעשות כלום, רק את מה שאת רוצה. אפילו לא תצטרכי להזדיין איתי
למה אני אימפוטנט. ואני ראש קלבסה אמרתי לו - לא, יש לי את
גמבה. הוא בחור טוב. הוא מביא לי פרחים. פרחים! מה אני אעשה
בפרחים מזויינים, אוכל אותם?"

אני מעשן את הסיגריה. אני נושם.

"אני מחרבנת נרקיסים, אני משתינה מיצי הדרים, אני מזיעה צוף,
אתה צריך לסגוד לי, כמו בלעדיי אין לך חיים. ומה אתה עושה?
(אתה מחרבן עליי!) מעשן את הסיגריה שלך. תעשן, תעשן, מי יודע
מתי תהיה לך עוד הזדמנות."

"מה? מה? הנעליים לא נוחות לי. האסלה קרה. (תחמם אותה!) קר לי
בתחת, קר לי במקלחת, קר לי איתך במיטה, קר לי בלילות וקר לי
בימים. קר לי בתוך הלב ואני צריכה זיונים!"

"על מה אתה מסתכל? אתה נמשך אליי? אתה רוצה לזיין אותי? בוא
תזיין אותי, שרמוטה. בוא. רק בשביל זה אתה טוב. התחתנתי עם
זין. זין!"

"2 וחצי ילדים, מכונית משפחתית, שלושה חדרים, משכנתה, מנורת
שולחן, תואר בזיוני-שכל, אישה שנייה, מרלבורו, טוטו, לוטו,
חצילים!"

"נלחמתי בארגנטינה, רוסיה, יפן, צ'כוסלובקיה. הייתי מוכתר
הכפר, אדון העולמות, אשת השטנים, יקירת הערפדים. רקדתי עם
זאבים ולחשתי לסוסים. השתכשכתי במסמרים חלודים, הצלתי כדורים
פורחים ועולמות נובלים, נלחמתי לצד אלוהים! ומה קיבלתי? אותך."