מיליון אנשים עולים ויורדים
במדרגות הנעות של תחנת הרכבת התחתית במוסקבה.
ובקצה מהדרגות בתוך תא עץ קטן
יושבת אישה במדי צבא.
והם לא רואים אותה
והיא לא רואה אותם.
ואני רואה אותה, וחושב,
שכך היא מבלה את חייה
שכך היא מכלה את חייה
בחשכת הניאון,
לצלילי המדרגות הנעות,
במקום בו הכל חולף ואין במה לאחוז.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.