|
בנות ים כחולות
לוחשות לי שירת מעמקים
אני נעגן למיתרי הארץ
בכאב הזר לחישה.
עיגולים כבדים של אור
רוצדים בעיניי
כתמים לבנים בקצף הקפה
שרשראות של כוכבים רחוקים.
חיוך של ילד מבויש
הנאשם אל גדת הרגש
הנהר שוצף בירוק ובכחול
מילים כבדות של תדר.
ענפי צמרות גדועים בכתום
משב אפל של שתיקה
כתמים שחורים של חשכה
עוטפים את שדות העמק. |
|
|
איכות זו לא
מילה גסה.
זין כן.
רק רציתי
שתדעו.
(יעקב פופק רוצה
שתדעו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.