|
ידיים אטיות של תשוקה
חובקות דובים של רעם
במרומי קרקעיות חסרות שם
להט הרוח מכה בעלים.
מצבורים שלווים באפלה
נושקים מבעד לעלי הדעת
הרעד פולש במכונה
מיתרים של חוסר הכרה.
השחור עוטר בלילה מחסנים של שכחה
אני בונה בובות רפאים
רקדניות של רוח כוכבים
המוזיקה חודרת את תכלת השמים.
שבשבת האותות והסמלים
רוחשת בעשבי היער
מרקמים מחוספסים של רגש
אני בורח למקום אחר. |
|
|
יש כאב יפה
שעובר מהר, שאני
רוצה לא
להיזכר,
איך אני עמדתי
שם...
...
ככה את רוצה!
יגאל עמיר, מצטט
נביא בעירם! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.