עדי אסול / סדק בחרסינה |
בעלת הבעה עצובה ותמימה
אני שבירה
כמו פסל זכוכית
כמו ארמון חול שהמים מאיימים לפרק
אולי בגלל זה היא מרגישה שהיא צריכה להציל אותי
לדאוג שאני לא אשבר
אתפרק
והיא
כל כך מצליחה ומיוחדת
אולי היא בכל זאת צודקת?!
אולי אני לא מסוגלת להגן על עצמי
לדאוג שאני לא אשבר
אתפרק
אבל אולי אם תתנו לי
אני לא אשבר
ואלי אני כן
ואולי
זה לא נורא כל כך להישבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|